ירושת משק חקלאי

ירושת משק חקלאי הינה שונה ומורכבת מהורשת נכסים. חוק הירושה כולל הוראות ספציפיות לגבי הורשת משק חקלאי. רוב המשקים החקלאיים בישראל ניתנו למתיישבים כברי רשות בלבד. היינו המתיישבים אינם רשומים כבעלים בטאבו ואינם בעלי זכות חכירה. על פי הדין, מאחר והזכויות הינם ברי רשות אין הם ניתנים להורשה והעברתם, מכירתם מותנית בכללים ואישורים מגורמים רבים.

ההסדר המשפטי של משקים חקלאיים במושבים בארץ אינו אחיד, ובהתאם לו משתנות זכויותיהם של חברי המושבים במשקם. על מנת לעמוד על אופי הזכות הספציפית של המתיישב יש לפנות להסכם שיצר את הזכות מלכתחילה.

בפסק הדין ,ת"ע 4338-01-11 נאמר כי:

מערכת היחסים המשפטית בין מינהל מקרקעי ישראל (להלן – המינהל), הסוכנות היהודית, האגודה השיתופית וחבר האגודה בנויה על התשתית שלפיה הקרקע היא קרקע מדינה המנוהלת בידי המינהל, המשכיר אותה לסוכנות היהודית בתורת גורם מיישב. הסוכנות מצידה מעניקה רשות שימוש במשבצת קרקע לאגודה השיתופית, והאגודה כבת רשות שימוש לחבר אגודה בנחלה. מעמד חבר האגודה הוא כבר-רשות. זכות זו היא זכות אישית שאינה קניינית, אשר אופייה וגדריה נקבעים בהתאם להסכמת הצדדים בהסכם הרישיון. על-פי הסכם זה, אף שרשות השימוש היא זכות אישית, היא עבירה בכפוף לתנאי ההסכמה בין מעניק הזכות למקבל זכות השימוש. יוצא מכך, כי בר-רשות רשאי לעשות דיספוזיציה בזכותו – הכל בכפוף להסכמת הצדדים בעת יצירת הרישיון".

"כשחוזה החכירה או הרשות קובע את זכות החכירה או הרשות לתקופת חייו של המתיישב, מבלי שאלה יהיו לחלק מעזבונו, התוצאה היא כי זכותו בנכס אינה חלק מעזבונו".

חוק הירושה ומשק חקלאי

סעיף 114 לחוק הירושה קובע כי:

"בירושת משק חקלאי שחלוקתו למספר יורשים תפגע בקיומו כיחידה חקלאית, ימסר ליורש המסוגל ומוכן לקיימו, ובמידה ושוויו עולה על המגיע לאותו יורש מן העיזבון, יתבצעו תשלומים איזון"…..

כלומר,במקרה של משק חקלאי שונה הדין לחלוטין בהתאם לחוק לא ניתן לחלק את המשק החקלאי כלל והמשק יעבור וירשם רק על שם יורש אחד, היורש הינו יורש יחיד והמשק ירשם על שמו בלבד.

מוסיף וקובע הסעיף שלעיל, כי "היו שני יורשים או יותר, ובהם בן זוגו של המוריש והם מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק תהייה עדיפות לבן זוגו של המוריש על פני האחרים"…

זאת על מנת למנוע את חלוקתו ופיצולו של המשק , דבר שיקשה עליו להתקיים ויפגע בתועלת הכלכלית אשר תצמח ממנו, לפיכך נוהגים לקבוע כי העברת המשק החקלאי תיעשה רק ליורש אחד.

עוד נאמר בפסק הדין שלעיל,  כי:

"יש לזכור, כי הרציונל שמאחורי סעיף 114 היה כי במקרה ולמוריש זכויות במשק חקלאי, הרי שככל שמדובר ביחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי, לא יחולק המשק בין היורשים על פי דין ובאותה מידה גם לא בין היורשים על פי צוואה, אלא שבמשק בשלמותו יזכה אותו יורש שמוכן ומסוגל לקיימו. במקרה כזה יהא עליו לפצות את שאר היורשים בין אם על פי דין ובין אם על פי צוואה , בגין חלקם היחסי בירושה. הסדר מיוחד זה למשקים חקלאיים בלבד, בא בעקבות אותה מציאות התיישבותית – היסטורית בארץ, שעה שהמוסדות המיישבים והמינהל החזיקו עד לאחרונה באותה דעה ישנה נושנה, עליה נמתחה ביקורת בפסיקה, לפיה לא ניתן לפצל נחלות.

רציונל זה לא ייפגע אם ניישם את סעיף 114 גם על אותם מקרים בהם המתיישב, בר הרשות של בר הרשות, הותיר אחריו צוואה ובה קבע מספר זוכים במשק. במקרה כזה, יקבע בית המשפט מי מבין ה זוכים השונים מסוגל ומוכן לקיים את המשק, ואילו שאר הנהנים יקבלו פיצוי מאותו זוכה, וזה יהא בשווי החלק שהנחיל להם המצווה".…

מדרג חלוקת והעברת המשק החקלאי

• בן הזוג.
• אם בן הזוג לא בחיים – יקבל את הזכות ילדו של המוריש.
• באין הסכמה בין היורשים בשאלת היורש ו/או שווי המשק ועוד, יובא העניין לפתחי בית המשפט המוסמך והוא ידון וייתן החלטתו על פי הנסיבות
• אם לבעל הזכות אין בן זוג/צאצא – יתקיימו הוראותיה של הצוואה בכפוף לאישור האגודה.

אי פיצולו של המשק מוצא ביטוי אף בתקנות האגודות השיתופיות, שם הוגדר בסעיף 3 א האופן בו בן ממשיך מתקבל לאגודה, ההגדרה הינה בן ואו נכד אחד,לרבות בן הזוג המחזיק בנחלה בעצמו או מכח התחייבות בלתי חוזרת של הוריו או מכח ירושה במשק. הגדרת בן ממשיך מסכמת ואומרת כי מדובר על בן אשר בונה את ביתו בחלקה הסמוכה ומעבד לצד הוריו את החלקה (קראו את ההגדרה המלאה של בן ממשיך).

בנוסף היה יורש אשר עבד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מכספו ולא קיבל תמורה שאדם אחר היה מקבל, יובא עניין זה בחשבון לצורך הפיצוי.

סעיף 114 חל רק כאשר המשק החקלאי ניתן להורשה לדוגמה:

כאשר האדמה רשומה על שמו ו/או שהוא חוכר אותה ממנהל מקרקעי ישראל .

לאור כל זאת, אחת מהאפשרויות הינה שבני הזוג אשר מעוניינים שהנחלה לא תגיע ליורשים חיצוניים, יערכו צוואה הדדית, היינו ,צוואה משותפת הנסמכת אחת על השניה, אם אחד מבני הזוג ילך לעולמו, ירש בן הזוג הנותר את הנחלה ולאחר לכתו ירשו הצאצאים את הנחלה.

עורך דין מומחה ירושות

פנו היום לשיחת ייעוץ ראשונית בחינם עם עורך דין מומחה ירושות למידע נוסף על ירושת משק חקלאי והדרך להבטיח לעצמכם תהליך ירושה קל, מוגן ומהיר ככל האפשר ונשמח לעמוד לשירותכם. משרד עורכי דין ירון גרוס ושות' מתמחה בניסוח, עריכה ויישום של ירושות וצוואות מכל סוג.

טלפון: 077-7995056

טלפון: 04-8643926

נייד: 050-228-8388