מזונות ילדים

חובתו של אב לשאת במזונות ילדיו

חובתו של אב יהודי לשאת במזונות ילדיו, נובעת מהדין האישי החל עליו, היינו דין תורה .זוהי חובה שאינה תלויה בדבר.

סעיף 3 לחוק המזונות קובע כי:

(א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

(ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

צוות משרד עורכי דין ירון גרוס הוא המוביל בישראל בתחום תביעות מזונות ילדים. אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר עוד היום – תגלו כי יש לכם הרבה מאוד אופציות פתוחות בפניכם! 077-7995056

היכן מגישים תביעת מזונות ילדים

את התביעה למזונות יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה. לתביעה יצורפו כל המסמכים הדרושים ובה יפורטו צרכי הילדים כל אחד בנפרד.

יודגש כי בנושא של מזונות ילדים תנאי לדיון בתביעה בבית הדין הרבני הינו הסכמה של שני הצדדים. כך שבעל איננו יכול לכפות על האישה לדון בנושא מזונות הילדים בבית הדין הרבני. וגם אם האב הקדים והגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכרך בה את עניין המזונות ללא הסכמת האישה,אין בכך כדי להקנות לבית הדין הרבני את הסמכות לדון בעניין.

נפסק בעבר כי היה ואושר ההסכם בבית הדין הרבני,בהסכמתם של בני הזוג ,אך לא נערך דיון מקיף על ידי בית הדין לגבי צרכיהם של הילדים. הרי הילדים נחשבים לגוף משפטי בפני עצמו והם רשאים לתבוע באופן עצמאי את מזונותיהם בבית המשפט לענייני משפחה.

יודגש,גם אם האם ויתרה על דמי מזונות הקטין,לעיתים מתוך לחץ המופעל עליה על מנת לקבל את הגט. אין משמעות לויתור זה ואין הוא מחייב את הקטין,כאמור הקטין הינו בעל ישות משפטית נפרדת,והוא יכול לתבוע את אביו למזונות בבית המשפט לענייני משפחה.

חישוב מזונות ילדים

במידה וקיים הסכם בין ההורים לגובה המזונות אזי ההורים הם שקובעים את הסכום שישולם בעצמם ועל פי יכולתם כאשר לרוב הסכום צמוד למדד יוקר המחיה ומשולם לילד עד הגיעו לגיל 18. על ההסכם להיות מאושר על ידי בית המשפט המוסמך לעניין.

בית המשפט יבדוק שאכן ההסכם נעשה על דעת שני הצדדים ובהסכמם ללא כפיה וההסכם אינו מקפח את הילדים והוא אכן הולמים את צרכיהם.

כשאין הסכמה בין הצדדים: חבות האב לתשלום מזונות ילדיו נגזרת לפי הוראות הדין האישי, קיימת חלוקה בין ההורים לצורכי הילד, הראשון הינו הצורך הקיומי ההכרחי בלעדיו אין הילד יכול להתקיים,כגון ביגוד,דיור,ומזון וכדומה .בזה מוטל הנטל על כתפי האב . הצורך השני הינו מדין צדקה ובו נושאים שני הוריו באחריות שווה, כגון חוגים, קייטנות וכדומה.

בית המשפט יחשב את המזונות על פי פרמטרים מסוימים. ישנם מזונות מינימליים, בסיסיים שאינם דורשים הוכחה והם נעים בין 1150-1,300 ₪ להם יש להוסיף מדור, חינוך הוצאות רפואיות חריגות כגון רופא שיניים ובנוסף הצדדים יכולים להסכים ביניהם להתחלק באופן שווה בהוצאות שונות כגון חוגים וכדומה.

בבואו לפסוק בתביעת המזונות וגובהם בית המשפט המוסמך יבחן את ההוצאות ההכרחיים ועל הוצאות אלה להיות מגובים באסמכתאות. הבחינה תעשה מול השתכרות ההורים הנוכחית אל מול השתכרותם העתידית. עוד יבחנו מספר הילדים, גילם ואם קיימים צרכים מיוחדים, חריגים במשפחה. יש לזכור שבנוסף להוצאות ההכרחיות מוסיף בית המשפט השתתפות בקורת גג.

בנוגע להשתתפות האב במדור , נפסק כי חיוב האב בתשלום יקבע על פי מספר הילדים, בין אם מדובר בהשכרת דירה או בתשלום משכנתא. חיוב האב בתשלום עבור ילד אחד יהא כשליש משכר הדירה לגבי שניים כ 40% אחוזים ו כ -50% עד 60% לשלושה ילדים. וכל זאת בהתחשב היכן התגוררו הילדים בעבר,איכות חייהם וכדומה.

כיצד זה מתחלק?

עד גיל 6 , היינו קטני קטינים, לעניין הצורך הקיומי- הדין מטיל חובת תשלום המזונות על האב בלבד, אין מתחשבים במקרים אלה ביכולתו הכלכלית ההתחשבות הינה בצרכי הילד בלבד. במקרים אלה האם פטורה מתשלום מזונות ילדיה.

מגיל 6 ועד 15 האב ממשיך לשאת בצרכים ההכרחיים אך מעבר לצרכים הקיומיים ההורים יתחלקו באופן שווה. כגון חינוך,חוגים לשעות הפנאי , העניין תלוי גילאי הילדים שכן צרכי הילדים משתנים בהתאם לגילם. מגיל 15 מעלה הקטין נחשב כבעל השתכרות, לכן ההורים יהיו חייבים במזונותיו על פי יכולתם והשתכרותם הכלכלית.

בתקופת השרות צבאי / לאומי נקבע בפסיקה של ביהמ"ש העליון כי ישולמו כשליש מסך המזונות שנקבעו עבור אותו ילד עד גיל 18.

במקרים של משמורת משותפת הפסיקה מאפשרת לצמצם מזונות בהיקף של עד -25% פחות מהמזונות שהיה על האב לשלם אילו הקטין היה במשמורת של אמו בלבד.

הפחתת מזונות ילדים  – אימתי תתאפשר?

פסק דין למזונות, לעולם אינו סופי, בין אם גובה המזונות נקבע על ידי בית המשפט, ובין אם הוסכם על ידי ההורים, במסגרת הסכם שקיבל תוקף של פסק דין.

תביעה להגדלת/ הפחתת מזונות תוגש לערכאה שבה נידון נושא המזונות וזאת בהתקיים שינוי נסיבות מהותי מיום מתן פסק הדין. סכום המזונות שנקבע בהסכם אינו סופי, וניתן לשינוי בהתאם להוצאות הילדים והכנסות ההורים. דוגמאות להפחתה לשינוי מהותי, מצב בריאותי, אבטלה, מזונות ילדים חדשים שנולדו לאב. או מאידך הגדלת המזונות במקרים של הוצאות חריגות כמו התעשרות פתאומית.

 כפי שניתן לראות- מזונות ילדים הוא עולם מורכב ביותר. אתם מוזמנים לפנות אלינו עוד היום- צוות משרד עורכי דין ירון גרוס הוא בעל ניסיון וותק של שנים בניהול תיקי מזונות ילדים: 077-7995056