בן ממשיך

מי הוא בן ממשיך?
על פי ההגדרה בסעיף 1 לתקנות האגודות השיתופיות בן ממשיך הינו: "בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב; לעניין זה,"הורים" – לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר".

היינו העיקרון המנחה שנחלה הינה יחידה עצמאית כלכלית שאינה ניתנת לחלוקה בן יורשים לכן ניתן להעביר את הנחלה לבן אחד נכד אחד ובן/בת זוגו והתנאי כי הוא מחזיק בנחלה מכוח התחייבות הוריו או מכוח ירושה, גר בקרבת חלקת ההורים ומעבד איתם את האדמה ועם מותם יורש הוא את הנחלה.מטרת העברת הנחלה לאדם אחד בן/נכד באה לשמור על היחידה החקלאית כיחידה אחת שלא ניתנת לפיצול/חלוקה על מנת שתגשים את ייעודה ככזו.

בסעיף 3 א. נקבעו התנאים לקבלת חבר למושב עובדים שם נאמר כי : בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש לוועד ההנהלה בקשה בכתב להתקבל כחבר לפי הנוסח שבתקנון האגודה, בצירוף מסמכים המוכיחים את היותו בן ממשיך."

על ההורים המבקשים למנות את הבן/נכד כממשיך לבצע מהלכים מסודרים בשני אופנים הראשון חוזה משולש עם אגודת המושב שהינו הגוף אשר מטפל ומעביר את הזכויות במשקים החקלאיים ,מינהל מקרקעי ישראל, שהינו הבעלים של המשקים החקלאים במדינה והסוכנות היהודית , הגוף השוכר את הקרקעות מהמינהל.

 

בן ממשיך – סוגי הסכמים

הוראות ההסכם המשולש –הינו הסדרת זכויותיהם של בעלי המשקים במסגרת חוזה שכירות בין חבר המושב לבין המושב עצמו, הסוכנות היהודית ומנהל מקרקעי ישראל. עם פטירת בעל הנחלה הזכויות עוברות לבן הזוג אם שניהם מתו הזכויות עוברות לבן הממשיך אם הוא מונה. אם לא מונה הזכויות יעברו על פי סעיף 114 לחוק הירושה.

חשוב ביותר שהחוזה " המשולש" היינו עם האגודה,מינהל והסוכנות ייחתם כהלכה ולא יחסר שום גוף בחוזה זה. במידה ולא כל המוסדות חתומים הדבר יחשב לפגם במקרה כזה יתכן ותעלה הטענה של חוסר מינוי מלכתחילה.

הוראות הסכם דו צדדי– מת החבר הזכויות לבן הזוג אין בן זוג לפי חוק הירושה אבל במקרה והאגודה התחייבה בהסכם לבן הממשיך – תקף.

יש לציין כי רק לאחר מות המורישים זכויות היורש כבן ממשיך ניתנות לרישום במינהל מקרקעי ישראל ומשכך, עד אז, קביעת ההורים בעודם בחיים הינה בבחינת התחייבות לתת מתנה בעתיד, והיא טעונה מסמך בכתב לפי סעיף 5 לחוק המתנה. במקרים מסוימים,קיימת למוריש הזכות לחזור בו מהמתנה, לפי הוראות חוק המתנה ולפי דיני החוזים.

הזכות לנותן המתנה לחזור בו יכולה לנבוע מכמה סיבות ,כאשר מצבו של נותן המתנה דוגמת ההורים במקרה זה הורע מבחינה כלכלית או כאשר יחסו של מקבל המתנה במקרה זה הבן מתנהג אל הוריו באופן מחפיר.

הורשה בצוואה –עם פטירת המוריש יש להגיש צו לקיום צוואה, אם הוראותיה של הצוואה אינם נוגדים את חוזה החכירה על המינהל ורשם המקרקעין למלא אחר רצון המצווה.

בהיעדר צוואה, ניתן להגיש בקשה לצו ירושה, במקרה של משק חקלאי החלוקה שונה מאשר החוק מורה

כי אם חלוקת המשק פוגעת בייעודה כמשק חקלאי, המשק יימסר ליורש המסוגל לקיימו והוא יפצה את יתר היורשים אם שווי המשק עולה על מה שמגיע לו מהעיזבון. במידה ואין הסכמה בין היורשים בית המשפט יחליט בדבר.

כלומר, יינתן משקל לרצון המוריש להוריש את הנחלה לבן מסוים שהוא יהיה הבן הממשיך, אך לא על חשבון זכויות היורשים. לכן אם אין ביכולתו של הבן הממשיך לשלם פיצוי ליתר היורשים , לא יוענקו לו מלוא הזכויות במשק תוך קיפוחם של האחרים.

אך גם מצב זה השתנה בפס"ד שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים נקבע כי הזכויות בנחלה יעברו ליורשת.

הזכויות במשק הוסדרו בהסכם המשולש אשר קבע כי אם נפטרו ההורים ואין בן ממשיך יעברו הזכויות על פי סעיף 114 לחוק הירושה הקובע כי משק חקלאי, יימסר ליורש אחד בלבד, המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים.

במקרה זה שני ההורים נפטרו ולא השאירו בן ממשיך,אך נותרו 6 ילדים יורשים כאשר 4 מהם חסויים.

התובעת הינה האפוטרופוסית על אחיה החסויים ותבעה את החזקה במשק תוך התחייבות לטפל ולדאוג לכל מחסורם של אחיה. לטענתה האח חתם על תצהיר ובו הביע את הסכמתו להעביר לה את הזכויות במשק, האח הפריך טענה זו ואמר שהאחות החתימה אותו בעורמה על ויתור.

האח הסכים לוותר על המשק אך ביקש פיצוי כספי.בית המשפט קבע שסעיף 114 לחוק הירושה בא לשמר את תפקידם של המשקים למה שהם יועדו מלכתחילה היינו כמשק חקלאי פעיל, אך במציאות כיום אין הדבר כך, והעברת הזכויות לתובעת הינה הסבירה ביותר. תוך פיצוי האח בתשלומים והפחתת מה שהיא השקיעה במשק מכספה.

ביטולו של החוזה למינוי הבן הממשיך תלוי בראש ובראשונה בתנאי החוזה, קיומם או הפרתם, אם הבן הממשיך התחייב בחוזה לדאוג לכלכלתם של ההורים או שהתחייב לעבור לגור בנחלתם והוא לא מקיים התחייבות זו ,הפרות אלה מקנות זכות לביטולו של החוזה.

סיכומו של דבר, מינוי בן ממשיך אינו עניין של מה בכך,יש להתייחס לעניין בכובד ראש ולבדוק אותו על כל היבטיו .רצוי שהתחייבות הבן להוריו תהא ברורה ובכתב ותעגן בתוכה את האפשרויות לביטול ההתחייבות.

צרו קשר לייעוץ משפטי / תיאום פגישה