זקוקים לסיוע משפטי באחד מהתחומים שלנו?

מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

    רשלנות רפואית

    רשלנות רפואית עוסקת במצב בה ניתן שרות רפואי למטופל על ידי רופא אשר חרג מרמת הזהירות המצופה ממנו וחריגה זו גרמה נזק למטופל, אשר היה נמנע אלמלא החריגה בהתנהגותו של הרופא. כאשר מוכיחים כי התנהגות הרופא הייתה רשלנית, קמה הזכות לקבלת פיצוי בשל הנזק שנגרם.

    רשלנות רפואית עלולה לגרום לנכות,כאב וסבל,הרעת המצב הקיים, ואף להביא למות המטופל.על כתפי הרופא מוטלת האחריות לאבחן את מחלת המטופל בזמן, לתת לו תרופות התואמות את מצבו ובמינון הנכון לו, בחירת ההליך הרפואי שיתאים לו,וכל ההליך שיביא להחלמתו/התאוששותו. עניין נוסף וחשוב בתחום הרשלנות הרפואית הוא נושא ההסכמה מדעת של המטופל לטיפול הרפואי אותו הוא עומד לקבל וזכותו של המטופל לאוטונומיה על גופו.

    הרשלנות הרפואית אינה ברת הגדרה בחוק הישראלי אלא מבוססת על ההגדרה הכללית של עוולת הרשלנות כפי שמופיעה בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין.

    סעיף 35 לפקודה קובע כי:

    "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".

    סעיף 36 מפרש את סעיף 35 וקובע כי:

    החובה מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל נכס, היינו שאדם סביר צריך לראות מראש שהם עלולים היו להיפגע במהלכם הרגיל של דברים ממעשה או מחדל באותם הנסיבות.

    עילת הרשלנות:

    לצורך ביסוס העילה יש לעמוד בשלושה קריטריונים : הפרת חובת הזהירות כלפי המטופל במעשה או במחדל, היינו כי במקרה זה הרופא חב למטופל חובת זהירות והוא הפר אותה ובהתנהגותו התרשל וגרם לנזק וכן קיומו של קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין התרחשות הנזק .

    אם הרופא התרשל אך לא נגרם כל נזק אין מקום לתביעה, ואם נגרם נזק אך בגלל שהרופא התרשל גם כאן אין תביעה.

    חובת הזהירות:

    נבחנת על פי 2 תנאים מצטברים, הראשונה חובת זהירות מושגית הבודקת האם סוג המזיק, דוגמת רופא והשתייכותו לקבוצה אחראי לנזק שנגרם לניזוק דוגמת החולה ולקבוצה אליו הוא משתייך. חובת הזהירות המושגית קיימת ביחסי רופא מטופל וזאת בשל אי בקיאות החולה בתחום והסתמכותו על הרופא המטפל בו.

    חובת הזהירות הקונקרטית הנוגעת לנזק במקרה הספציפי : חובה זו נקבעת על פי מבחן הציפיות היינו האם ניתן היה וצריך היה לצפות את הנזק, לצפות את הסיכון. שכן אם בלתי היה לצפות את הסיכון חובת הזהירות לא תתקיים במקרה זה, ואם היה צפי לסיכון האם יש צורך לבחון אותו. שכן סיכון סביר אינו מקים את חובת הזהירות הוא חלק מחיינו, אך אם התקיים סיכון שהוא בלתי סביר ולא הפעלנו את חובת הזהירות תוטל בגינם אחריות משפטית.

    התרשלות:

    ליבה של עוולת הרשלנות הוא יסוד ההתרשלות ותביעה בגין התרשלותו של הרופא מחייבת התנהגות בלתי סבירה ובעלת אשם מצידו. בתחום הרפואה המבחן הקובע הינו מבחן " הרופא הסביר",היינו בוחנים את ההתנהגות המצופה מרופא שסטייה ממנה תהווה רשלנות. התנהגותו לא תבחן באופן כללי אלא באופן קונקרטי לכן טענת טעות לא תהווה לגביו הגנה, אלא אם עשה כמיטב יכולתו וכישוריו ונסתבר שקיימת פרקטיקה אחרת שלא היה מודע לה. להבדיל מרשלנות ברורה שניתן לזהות התנהגות רשלנית גם ללא הבנה של רופא.

    נזק והקשר הסיבתי:

    פקודת הנזיקין מגדירה נזק כ:" אובדן חיים,נוחות,נכס, רווחה גופנית או שם טוב או חיסור מהם וכל אבדן וחיסור כיוצאים מאלה" פיצוי בנזיקין יינתן רק כאשר נגרם לתובע נזק וכאשר קיים קשר סיבתי בין התנהגות המזיק לאותו הנזק.

    הקשר הסיבתי הינו הסיבה שנגרם הנזק בעטיה של התנהגות המזיק.הוא החוט המקשר בין ההתנהגות לנזק והוא עוזר לנו לייחס אחריות לנתבע.
    בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח את העובדות על פי עדויות רלבנטיות והתיק הרפואי.

    וחו"ד רפואית המתייחסת לטיפול, כל צד מגיש חוות דעת רפואית ובמקרה שהדעות נחלקות בית המשפט ממנה מומחה מטעמו אשר נתפס כאובייקטיבי בעיני בית המשפט ולחוות דעתו ניתן משקל רב. המומחה אשר ממנה בית המשפט למעשה עונה על השאלות שמחלוקת.

    במקרים בהם תקבע חוות הדעת הרפואית שהתקיימה רשלנות במהלך הטיפול הרפואי,וזאת בסבירות של 51% כמקובל במשפט האזרחי, ניתן לבסס את העילה ולהגיש תביעה לפיצוי כנגד הרופא, המוסד הרפואי וכנגד הגורמים שלקחו חלק בטיפול.

    בית המשפט יבחן את טענות הצדדים ואת חוות דעת המומחים ויבדוק אם אכן הטיפול חרג מסטנדרט ההתנהגות הסבירה והפרקטיקה הרפואית המקובלת או לחילופין אם הטיפול היה תקין.

    עוד בנושא

    במה יכול לסייע עו"ד גירושין בצפון?

    להמשך קריאה

    מה תפקידו של מגשר גירושין בחיפה?

    להמשך קריאה

    גישור גירושין בחיפה

    להמשך קריאה

    צפו בתהליך אצל

    עורך דין ירון גרוס

    מקיימים פגישה עם עורך הדין ירון גרוס

    מתחילים בהליך משפטי

    סיום תהליך משפטי

    מחפשים עו"ד מקצועי? ירון גרוס!

    מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בהקדם

      יש לכם שאלה?

      אצל עורך דין ירון גרוס תמצאו את התשובה

      מה היא הגדרת רכוש משותף?

      כל זכות שניתנת להגדרה באופן כלכלי, רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים של בני הזוג לרבות,דירה, חסכונות,קופות גמל,ביטוחים, קרנות פנסיה, רכבים וכדומה. לגבי זוג שנישא לאחר החלת חוק יחסי ממון לא יבואו בחלוקת הרכוש, רכוש שצבר מי מבני הזוג טרם נישואיו, או מתנות וירושות שנתקבלו בתקופת הנישואין.

      מה קורה אם הוא הצליח ו"רוקן את חשבון הבנק"?

      במקרים כאלה בית המשפט בהתנהגות בן הזוג כסיכול זכויותיו של בן הזוג. ובחלוקת איזון משאבים יראו את הכסף שהוברח כאילו הוא שייך לבן הזוג שזכותו נשללה.

      למי הסמכות לדון בחלוקת רכוש?

      הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני הסמכות לדון בסוגית הרכוש. לבית המשפט לענייני משפחה ניתן להגיש תביעה עצמאית בענייני הרכוש בהנחה שלא הוגשה קודם תביעה לגירושין לבית הדין הרבני ונכרכה בה תביעה כנה לדון בסוגית הרכוש.

      מה קורה אם לאחר הגירושין הבעל / אישה מקבלים פיצויים, האם מגיע לבן הזוג השני חלק בהם?

      אין בעובדה זו בכדי לשלול את זכאותו של בן הזוג למחצית הרכוש.אך על מנת שבן הזוג לא יבריח נכסים בן הזוג שהנכסים אינם על שמו חייב להגיש בקשה לסעדים זמניים על מנת להבטיח את זכותו בהם וכאמור לשם מניעת הברחתם.

      מה קורה עם חלוקת הרכוש במקרה של בגידה?

      סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג מסמיך את בית המשפט לקבוע חלוקת רכוש לא שוויונית מטעמי צדק, היינו רשאי הוא על פי בקשת בן הזוג לקבוע שהרכוש לא יתחלק מחצה במחצה אלא על פי יחס אחר שיקבע . עם זאת נקבע בפסיקה כי בעניין חלוקת הרכוש לא תהא השפעה בשל בגידה על חלוקת הרכוש.

      קידום עורכי דין קידום עורכי דין