רשלנות רפואית פסקי דין

בדף זה אספנו מספר פסקי דין בנושא רשלנות רפואית ונוסיף תוצאותיהם של משפטי רשלנות רפואית נוספים בעתיד הקרוב.

משרד עורכי דין ירון גרוס מתמחה בתביעות רשלנות רפואית ואנו מזמינים אתכם לפנות אלינו עוד היום לשיחת ייעוץ עם עורך דין מומחה. איתנו תוכלו לנצח את הסיכוי ולזכות בתביעת הרשלנות הרפואית שלכם.

ירון גרוס דיני משפחה

טלפון: 077-7995056
נייד: 050-228-8388
 

רשלנות רפואית בגילוי מוקדם של גידול ממאיר – א 3248/01 – יונסי נ' קופת חולים/ הדסה.

לתובע שהינו נער צעיר התגלה גידול ממאיר בראשו –בד ובד עם הסרת הגידול בהליך ניתוחי נגרמו לנער נזקים רבים כפגיעה בראיה,ופגיעה בתפקיד הנוירולוגי והפסיכיאטרי .בעבר היה הילד בטיפול רפואי בקופת חולים והתגלו סימפטומים אשר יכולות להצביע על חשש לגידול בראש.השאלות שנשאלו האם לאור התופעות בעבר היה מקום לגילוי מוקדם של הגידול ומה משמעותו של הגילוי המוקדם לאור הנזק שנגרם מאוחר יותר בניתוח ?והאם הייתה רשלנות מצד הרופאים אשר לא שלחו את הנער לבדיקת הדמיה? נקבע כי אם הייתה מבוצעת בדיקת ההדמיה היה מתגלה הגידול. היינו הקשר הסיבתי נתקיים.וקופת חולים והדסה ישלמו פיצויים לתובע.

 

פגיעה באוטונומיה/הסכמה שלא מדעת

עניין דעקה, התובעת סבלה מדפורמציה ברגל ומגידול בכתף, בעת הניתוח בכתף ובעודה מטושטשת הוחתמה המטופלת על ניתוח בכתף. הכתף נפגעה והיא תבעה פיצויים. בית המשפט קבע שהייתה פגיעה באוטונומיה ואי הסכמה מדעת, בשל היעדר מידע מספק בנוגע לניתוח בכתף שהתובעת הסכימה לו. לכן נקבע שההסכמה שלא מדעת במקרה זה עולה כדי רשלנות

 

אי הגשת חוות דעת מומחים

התובע טען שבעת עקירת שיניים נגרם לו נזק בשיניו ונותר לו חומר במכתשים .התובע לא הגיש חוות דעת רפואית תוך שהוא שב ומציין כי אין צורך בחוות דעת רפואית ודי במכתב הרופא. כמו כן, הוא חזר וציין כי עלותה של חוות דעת רפואית מחצית מסכום התביעה. הנתבע טוען כי יש לסלק על הסף את התביעה בהעדר חוות דעת רפואית. תקנות סדר דין אזרחי קובעות כי ..

"רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 (להלן – חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים
נקבע בפס"ד "מאחר והתובע טוען לרשלנות רפואית, הרי שעצם קיומה של רשלנות, מה הוא הטיפול הסביר, האם אכן נותר חומר במכתשים והאם עובדה זו מעידה על רשלנות אלה כולם עניינים שברפואה. לצורך הוכחתם נדרשת כמצוות התקנות, חוות דעת רפואית. התובע מסרב לצרף לתביעתו חוות דעת כזו" לפיכך, בהעדר חוות דעת רפואית דין התביעה נמחקה על הסף.

 

שאלת ההסכמה מדעת בעניין שטרית ניסים נגד קופת חולים הכללית.

לטענת התובע נגרמו לו נזקי גוף עקב רשלנות רפואית של ד"ר קרלוס לזמס, רופא במרכז הרפואי "העמק" בעפולה שהינו בבעלות קופת חולים. התובע, אושפז בתאריך בבית החולים לניתוח ריסוק אבנים חוץ גופי, בכליה השמאלית.לצורך הניתוח הורדם התובע בהליך בו מוחדרת מחט עם חומר ההרדמה לעמוד השדרה.

תוך כדי החדרת המחט הוא נפגע בשורש העצב אשר גרם לכאבים חזקים ברגלו והוא קפץ מהמיטה בעוד המחט נעוצה בגבו והרופא המרדים המשיך בפעולה עד שהניתוח הסתיים.התובע טוען כי לא ניתן לו כל הסבר על הסיכונים בהרדמה מסוג זה ולא ניתנה לו האפשרות לבחור באלטרנטיבה אחרת כגון הרדמה כללית.

הנתבעת טענה כי לתובע ניתן הסבר מלא על הסיכונים והתובע הסכים לביצוע ההרדמה בשיטה זו. בנוסף, התובע חתם על טופס ההסכמה לניתוח אותו עבר, ובאותו טופס ניתנה גם הסכמתו לביצוע ההרדמה.ובאשר לרשלנות טענה קופ"ח כי הרופא פעל במיומנות ואם נגרם נזק הרי שהוא חלק מהסיכון הטמון מסוג זה של הרדמה ולא כתוצאה מרשלנות הרופא המרדים.

נקבע כי על מנת שהחולה ייתן הסכמתו לטיפול יש ליתן לו מיד הולם על מצבו,מהותו של הטיפול והסיכונים הכרוכים בו. ועצם חתימתו על טופס ההסכמה לניתוח אינה ראיה שאכן הסכמתו ניתנה מדעת, אלא אם חתימתו לוותה בהסבר הולם על כל היבטיה.

חוות הדעת הרפואית משני הצדדים קבעה כי נגרם נזק תובע ברגל ימין ובית המשפט קבע לו נכות לצמיתות של 10%.

 

בעניין היעדר רישום רפואי התובעת וייסמן פאינה נגד ד"ר גולדן /מרכז ארצי לניתוחים פלסטיים.

עסקינן בתביעה לפיצוי נזקי גוף בטענה של רשלנות רפואית. התובעת עברה ניתוח פלסטי ליישור מחיצת אפה ותיקון אסטטי של מבנה האף.טענת התובעת כי כתוצאה מהניתוח חשה חסימת אוויר בנחיר הימני וכן נוצרה בליטה מתחת לאף בצד הימני.טענתה העיקרית הייתה כי לא בוצעו כל רישומים בקשר להליך הניתוחי.

חוות הרפואיות מטעם הצדדים סתרו זה את זה, חוות הדעת הרפואית מצד התובעת כי לתובעת נותרה נכות לצמיתות בגובה 19% ואילו חוות דעת המומחים מטעם הנתבעים טענה כי לתובעת לא נותרה נכות צמיתה ולא הייתה רשלנות.

בית המשפט קבע " יש לצפות, כי מנתח פלסטיקאי, אשר מבצע ניתוח קוסמטי, שמן הסתם אינו ניתוח דחוף, יתעד, אם ברישומים ואם בתמונות, את המצב הנתון של המנותח בטרם הניתוח. תיעוד כזה יאפשר, בבוא העת, הן למנותח והן לרופא לבדוק ולהשוות תוצאות של הניתוח הקוסמטי. "העדר הרישום כאמור, גרם לעמימות הסיבתית, אשר בהצטרפה לתוצאות הניתוח הבלתי רצויות, מביאה אותי למסקנה כי יש להסתפק, בנסיבות המקרה בקיומו של קשר סיבתי הסתברותי בין ההתרשלות לנזק. ".

 

רשלנות רפואית בפגיה ת.א. 35172/99 מ. ש. ואח' נ' המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי ת"א ומדינת ישראל

עסקינן בפגית אחת משתי תאומות אשר נולדה בלידה מוקדמת בניתוח קיסרי , ואשר נפטרה למחרת הלידה לאחר שניתן לה באופן רשלני ושגוי עירוי נוזלים לוריד גדול מהנפח הרגיל והתקין.מה שהביא בסופו של דבר למותה עקב דימום ריאתי על רקע של אי ספיקת לב.התביעה התבססה על חוות דעת רפואית מצד התובעים, והנתבעים לא שללו את אחריותם למות הפגית, אלא הסתמכו על חוות דעת מומחה בתחום הנוירולוגיה שקבע שסיכויה של הפגה לשרוד היו קלושים.

ההורים היינו התובעים תבעו את עיזבונה של הפגה כיורשיה ופיצוי הנזק. בית המשפט קיבל את התביעה ופסק שעזבונו של מי שנפגע ומת בעוולה זכאי לפיצוי בשל קיצור תוחלת חייו וכאב וסבל. ביהמ"ש פסק את נזקיו של העיזבון בסך כולל של 600,000 ₪

 

הותרת גוף זר בגוף לאחר ניתוח – ת.א. 2424/00

במקרה זה התובע עבר ניתוח מעקפים במרכז הרפואי רבין. במהלך הניתוח הוכנסה צינורית ניקוד דרך צווארו, לאחר הניתוח הבחין התובע בחתך בצווארו ואשר לגביו לו ניתן לו כל הסבר.התיעוד הרפואי כגון צילומי רנטגן שנעשו לתובע טרום הניתוח ולאחריהם נעלמו.

במהלך כשנתיים עבר התובע פעמיים צנתור ובכל אחד מהפעמים נשאל האם הותקן בליבו קוצב לב התובע ענה בשלילה. רק לאחר הצנתור השני נמסר לתובע מפי המצנתר אודות קיומה של צינורית בליבו ואשר הוצאה בזמן הצנתור ואורכה היה כ 15 ס"מ.

בית המשפט במקרה זה קבע כי הנתבעים התרשלו בהותירם גוף זר בגופו של התובע לאחר ניתוח המעקפים.כמו כן היעלמותם של מסמכי התיעוד מהווים אף הם רשלנות של הנתבעים. בית המשפט קבע כי התובע זכאי לפיצוי בגין רשלנותם ומחדלם של הנתבעים.

 

פרשת בכריה עסקה בבחירת שיטת לידה שגויה

התובע נולד בלידת מלקחיים ועקב כך נגרם לו במהלך הלידה שבר בעצם הבריח, טענת התובע כי התרשל בית החולים בבחירת הלידה והוא היה צריך להיוולד בניתוח קיסרי. הנתבעים טענו כי כל הקריטריונים הרלוונטיים, הביאו להחלטה על לידת מלקחיים ולא הייתה כל דרך למניעת לידה בדרך זו.

בפסק דין זה, הסמיכו הצדדים את בית המשפט להכריע בסכסוך על דרך הפשרה.
במקרים בו בית המשפט פוסק על דרך הפשרה יש ויתור מהצדדים על סדרי הדין והראיות ובית המשפט מסתמך על ראיות בודדות ונשען בעיקר על תצהירי הצדדים וכתבי הטענות החלטתו של בית המשפט אינה מנומקת כאשר הפסיקה הינה על דרך הפשרה.

צרו קשר לייעוץ משפטי / תיאום פגישה