איזון משאבים

פירוק שיתוף ודמי שימוש ראויים

הצורך לחלק את רכוש הצדדים ולפרק את השיתוף בדירת המגורים עולה כנושא מרכזי במהלך הליך הגירושין. כבר נפסק כי פירוק שיתוף בדירת המגורים מפרק בעצם לחלוטין את הנישואין. למעשה אין הגנה של ממש בפני תביעה לפירוק שיתוף בדירה. מדובר בקניינו של אדם וקניין זה הוא מקודש. דא עקא, אפשר להערים קשיים על פירוק השיתוף בדירה, וזאת באמצעות בית הדין הרבני. פרק נרחב יוקדש לנושא פסיקת מדור ספציפי בדירת המגורים של בית הדין הרבני.

כאשר אין כל תקשורת בין בני הזוג במהלך הליך הגירושין יעדיף בית המשפט למנות כונס נכסים או כונסי נכסים (עורכי הדין של הצדדים) לצורך מכירת הדירה.

חוק יחסי הממון בין בני זוג לאחר תיקונו מדגיש את חשיבות מציאת דיור חלופי ולו זמני לאישה ולילדים המתגוררים עמה בטרם ניתן פסק דין לפירוק שיתוף.

פירוק שיתוף נוסף הוא פירוק השיתוף במיטלטלין של הצדדים. גם כאן, כמו בפירוק השיתוף במקרקעין, אין למעשה הגנה של ממש בפני תביעה לפירוק השיתוף.

כאשר אחד מבני הזוג מתגורר בדירה והשני נאלץ לעזבה, יש וניתן לתבוע דמי שימוש ראויים בדירה. תביעה זו מבוססת על חוק המקרקעין. על פי הדין הנוהג (פסק הדין בעניין זרקא נגד פארס), אחד הקריטריונים הוא מניעה של ממש שמנע אחד השותפים ממשנהו, ואולם על הלכה זו קיימת ביקורת והמלצה לתבוע את הזכות לדמי השימוש על פי עילה הלקוחה מדיני עשיית עושר.

באופן דומה ניתן אף לתבוע דמי שימוש ראויים במיטלטלין, כאשר צד אחד עושה שימוש בלעדי במיטלטלין השייכים לשני הצדדים.

לעתים נשמעת בבית המשפט, על ידי עורך דין גירושין כזה או אחר, כי טוענת הגנה מפי מי שמתנגד לפירוק השיתוף בדירה הגורסת כי יש לערוך איזון כולל במשאבי הצדדים בטרם מטפלים באספקט אחד בלבד של הנושא הרכושי, וכי עד לעריכת התחשבנות כזו יש לעכב את פירוק השיתוף בדירה. זוהי טענת הגנה לא פשוטה שעמדה אף היא בפני בית המשפט העליון. בית המשפט העליון נתן אמנם שיקול דעת לבית המשפט לקבוע אימתי יפורק השיתוף, ואולם נקבעו קריטריונים מנחים. כך למשל נקבע בפסק הדין בעניין בר אל כי כאשר פני הצדדים לגירושין, יהיה בעיכוב פירוק השיתוף משום פגיעה בצד המעוניין לפרק את השיתוף על אתר. זוהי פגיעה קניינית לא פשוטה המונעת, מטבע הדברים מהצדדים לפתוח בפרק חדש בחייהם.

איזון משאבים וחזקת השיתוף

חזקת השיתוף חלה על בני זוג שנישאו לפני 1.1.1974 וכן על ידועים בציבור (אם כי במקרה זה חל נטל הוכחה מוגבר על מי שטוען לשיתוף). חזקת השיתוף הינה יציר הפסיקה כאשר מקורה הינו דוקטרינה חוזית לאמור: שני הצדדים בעצם כרתו ביניהם חוזה בדבר שיתוף בכל נכסי הצדדים. החוזה יכול שיהיה חוזה מכללא, כלומר חוזה המשתמע מהחיים המשותפים. בתחילה נדרש לצורך הקמת החזקה מאמץ משותף וארח חיים הרמוני, ואולם בהמשך הסתפקו במאמץ משותף ואורח חיים רגיל הכולל עליות ומורדות, ומודל של אורח חיים הרמוני נסוג.

על פי חזקת השיתוף, הצדדים הם שותפים בכל הנכסים השייכים לנישואין החל מהרגע הראשון והרבה לפני פקיעת הנישואין. בתי המשפט ראו בדירת המגורים גולת הכותרת של חיי הנישואין ו"מתחו" לא אחת את היריעה של השיתוף גם על נכסים שהיו לצדדים ערב הנישואין.

לעומת זאת חוק יחסי הממון בין בני זוג, החל על זוגות שנישאו  לאחר 1.1.1974, דוגל בדוקטרינה של שיתוף אובליגטורי דחוי, הווה אומר: כל אחד מיחידי הצדדים הוא הבעלים הבלבדי של רכושו. לעת פקיעת הנישואין מצרפים את כל הנכסים של שני הצדדים ומאזנים ביניהם. החלוקה צריכה להיות שווה מחצה על מחצה, למעט במקרים שיש צורך להפעיל את הסעיף הקורקטיבי בחוק יחסי הממון המאפשר לבית המשפט לסטות מחלוקה שווה וזאת משיקולי צדק.

כמובן שלעניין פירוק השיתוף בדירה, אין צורך להמתין לפקיעת הנישואין וכל צד רשאי בכל עת לתבוע פירוק שיתוף, מכוח חוק המקרקעין.

חוק יחסי הממון על פי התיקון

חוק יחסי הממון בין בני זוג דיבר, לפני התיקון, על איזון משאבים לאחר פקיעת הנישואין. כיום, לאחר שתוקן החוק, ניתן להקדים את הדרישה לאיזון משאבים אף לפני פקיעתם של הנישואין ובלבד שעומדים במספר קריטריונים הקבועים בחוק כגון: חלוף שנה מיום שהוגשה תביעה רכושית או קרע עמוק בין הצדדים. החוק מעניק לבית המשפט סמכות לקצר את התקופה תוך נימוק מדוע הוא נוהג כך.

בכל מקרה הנכסים בני האיזון הם: זכויות במקום העבודה, פנסיה, ביטוחים, קרנות השתלמות, ימי מחלה, חובות וזכויות בחשבונות כמו גם מוניטין אישי ועסקי. בתי המשפט נוהגים, לרוב, למנות אקטואר כמומחה מטעם בית המשפט כדי שיוציא תחת ידיו חוות דעת באשר לזכויות כל צד ולאופן האיזון. יצוין כי הזכויות מתחלקות בפועל ביום גמילתן ואולם ניתן להוון זכויות בהסכמת הצדדים.

זכויות הנצברות במקום העבודה, ביטוחים, ימי מחלה, קרנות השתלמות הן נכסים משותפים במסגרת משטר של חזקת שיתוף, והם מתחלקים בין הצדדים.

צרו קשר לייעוץ משפטי / תיאום פגישה