ידועים בציבור הם בני זוג החיים זה עם זה מנהלים משק בית משותף, אך אינם נשואים זה לזו.
עם ריבוי המקרים בהם זוגות חיים ללא חופה וקידושין מסיבות של מניעה הלכתית או מסיבות אחרות כגון בני זוג מאותו מין, כהן עם גרושה, בני דתות שונות או בני זוג שאינם מעוניינים להינשא.
על מנת להיחשב לידועים בציבור, יש לעמוד ב – 2 תנאים ,זאת כדי שניתן יהא להחיל את הלכת השיתוף על ידועים בציבור. הראשון חיי אישות כבעל ואישה והשני ניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים , חיבה ואהבה והשני ניהול משק בית משותף כפועל יוצא מחיי המשפחה המשותפים.
בני זוג המעוניינים להיות מוכרים כידועים בציבור לצורך קבלת זכויות הקבועות בחוק, ידרשו להציג ראיות להוכיח את היותם ידועים בציבור. מוסד הביטוח לאומי מכיר בידועים בציבור והם זכאים לביטוח זקנה, קצבת שארים, ועוד הטבות סוציאליות כגון מיסוי נמוך במס הכנסה.
ידועים בציבור – רכוש וחלוקתו
על ידועים בציבור חלה הלכת (חזקת) השיתוף
מה היא הלכת( חזקת) השיתוף:
לגבי אלה שנישאו לפני שנת 74 חלה חזקת השיתוף. החזקה אומרת שכל רכוש שנצבר במהלך שנות הנישואין והקשור לחיים המשותפים, ללא קשר על מי הוא רשום ומי רכש אותו ובכספי מי הצטבר הוא משותף ושייך לשני בני הזוג. חזקת השיתוף ברכוש כוללת גם שיתוף בחובות שנצברו במהלך החיים המשותפים.
אומנם, באין ראיות סותרות בית המשפט יחיל את חזקת הלכת השיתוף על זוג החי ללא נישואין, היינו כי בני הזוג שותפים לפחות בחלק מהנכסים והכוונה לאלה המשמשים אותם על בסיס יומיומי או שנרכשו על ידי שניהם במהלך חייהם המשותפים. לכן עצם החיים המשותפים אין בהם די ויש צורך בראיה נוספת כלשהי שתעיד על השיתוף בנכסים.
להבדיל מזוג נשוי שקיימת לגביו חזקה על כוונת שיתוף ולכן בית המשפט יקבע כי הרכוש משותף לבני הזוג כמעשה שיגרה. הנחת היסוד כאשר מדובר בבני זוג נשואים, כי הייתה כוונת שיתוף וכי כל הרכוש אכן שייך לשני הצדדים בחלקים שווים.
כאשר מדובר בידועים בציבור הכלל אינו חל והנטל להוכחת כוונת שיתוף מוטל על כתפי בן הזוג הטוען לשיתוף.
מזונות לידועה בציבור
מזונותיה של הידועה בציבור מתחלקים לשתי תקופות בחיי הזוג, התקופה בה חיו בני הזוג וביחד ולתקופה שלאחר הפירוד.
עולה מן הפסיקה כי בן הזוג מחויב במזונותיה של הידועה בציבור בתקופה בה הם חיו יחדיו. וזה מהסכם מכללא, היינו על דרך ההיגיון אנו מבינים שאישה שחיה בשיתוף עם גבר, וממלאת את חובותיה כזוגתו זכאית לזכויותיה כמו אישה נשואה ומסיקים מתוך התנהגותם על טיבו של הקשר ביניהם. להבדיל בין דמי מזונות ובין ידועה בציבור לאחר הפרוד כאן העניין כבר מורכב יותר. כיום המערכת המשפטית מאפשרת מזונות המשולמים לאחר הפרוד למשך זמן מוגבל, תשלום העוזר לה לאחר הפירוד עד השתקמותה הכלכלית.
ידועים בציבור – ירושה
סעיף 55 לחוק הירושה תשכ'ה – 1965 קובע כי : "איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש"…מצב זה מוגדר מעין צוואה.
עם פטירתו של אחד מבני הזוג זכאי בן הזוג שנותר בחיים למזונות מהעיזבון. לשם כך עליו להוכיח שאכן בינו לבין הנפטר היו חיי משפחה משותפים, יתרה מזאת אם בן הזוג נפטר מסיבות המזכות אותו על פי הנזיקין כגון תאונת דרכים, עבודה, צבא וכו' זכאי בן הזוג הנותר לגמלה.
זכויות ילדי ידועים בציבור
ילדים שנולדו מחוץ למסגרת הנישואים המערכת המשפטית מתייחסת אליהם כאל ילדים שנולדו בתוך מסגרת הנישואים הן לעניין מזונות והן מבחינת ירושה וכל יתר הדברים הנכנסים תחת גדרו של עקרון טובת הילד.
הסכם ידועים בציבור
בני זוג אשר אין בכוונת להינשא והם מתגוררים תחת קורת גג אחד ומנהלים בית משותף יכולים לחתום על הסכם אשר יסדיר את אופן החיים המשותפים וההסדרים הכלכליים ביניהם. כוחו של ההסכם להסדיר בסיומו של הקשר את זכויותיהם של בני הזוג בנוגע לחלוקת הנכסים. הדבר דומה להסכם ממון שנערך בין בני זוג בטרם נישואין.
בנוסף להסכם, מומלץ לידוע/ה בציבור לערוך צוואה בה יביע את רצונו ועל ידי קביעת יורשיו. בפרט אם בני הזוג הינם ב"סיבוב השני" ויש ילדים מהקשר הקודם
מה היא הגדרת רכוש משותף? 
